ארכיון רשומות מאת: orico82‏

אני לא זוכר איך זה התחיל אבל זה היה בקרית אתא. בבית הכנסת בני עקיבא. שלחו אותי? שאלו אותי? אולי שאלו. איש בשם חנן הגיע לבחון ילדים למקהלה. הוא היה קשור לפרחי מיאמי. כבר היה ברור שהוא לא מחפש ילדים … להמשיך לקרוא ←

אחרי זה הלכתי לים ביפו. היו שם שלושה דגלים שחורים ולא היה מציל. על החוף יש בית קברות של ערבים. וכל החוף גם מלא ערבים. משחקים במטקות. התיישבתי. לידי באה אישה אחת. בחורה. בלי תיק. האם שמעת על חלומות צלולים? … להמשיך לקרוא ←

מחוץ לתחנה הכל היה אדום, חול עף באוויר ועננים נמרחו מהאדמה אל השמים ולא להיפך. בתחנה עמד אחד מגדוד הסיור הבדווי, הוא הסתכל על הכל מהצד דרך הזווית של העין ועישן סיגריה. הוא היה גבוה וצבע העור שלו היה כמעט … להמשיך לקרוא ←

מאז שחזרתי לארץ נפתחו לי העיניים כמו דלתות של אולם גדול. מאחוריהן במקום שפעם היה מוח התיישבו זכרונות ילדות ולאן שאני הולך הרוח הנעימה של הסתיו החם פורצת פנימה ועושה צרות. מבפנים נוזלים הזכרונות כמו דבש של עץ אורן בקיץ. … להמשיך לקרוא ←

פעם אחת במנאלי יצאתי מהחנות של החייטים והתיישבתי בצד הדרך. ׳אתה אומר להם סיים סיים והם עושים לך בדיוק את מה שאתה מביא להם׳. חצה את הכביש פיל ענק. אפור, לאט. סיימתי את הפלאפל ועברתי לצד השני. נכנסתי לדשא. מולי … להמשיך לקרוא ←

הגלים היו חזקים פתאום הים עלה והגיע אל האנשים אמרתי לך המים מגיעים אבל אלינו לא הגיעו