גבו של המשורר שזוף

ישבתי בין גורדון לפרישמן אני ובלונדינית
בריאה
לבנה
כחולת עיניים
מהשדיים שלה אפשר להניק את כל רמת אביב
לידנו באה
קיסרית המשוררים המזרחיים
פרסה מגבת
התחילה להשפריץ אש שחורה
(מטאפורה)
איך אתה מעז
בעצם היא סתם היא התחילה לצעוק
(בלב שלה:)
להבה
וזעם הצרעת
עליך
ערק חם
בתשעה באב
עליך
פיסטוק
שיקשק
איסמעיל

דאבל קאסט
קללת פרחי האניס מהשמלה
של סבתא
עליך
לא היה לי ראש להכניס אותה לסיפור האהבה הבלתי אפשרי הזה אז רק אמרתי לה שמעי
סבתא שלי הולנדית
סבתא שלי קנדית
סבא רוסי לבן
סבא חובב שוקולד
אפילו אחד לא העיז להיות רומני
אבל אני
כבר דרכתי וגם כיוונתי נשק אל אנשים

פוסט זה פורסם בקטגוריה שירים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על גבו של המשורר שזוף

  1. מרים הגיב:

    'אפילו אחד לא העיז להיות רומני'.
    טואוב

כתיבת תגובה