פרחי מיאמי

אני לא זוכר איך זה התחיל אבל זה היה בקרית אתא. בבית הכנסת בני עקיבא. שלחו אותי? שאלו אותי? אולי שאלו. איש בשם חנן הגיע לבחון ילדים למקהלה. הוא היה קשור לפרחי מיאמי. כבר היה ברור שהוא לא מחפש ילדים לפרחי מיאמי אלא שהוא קשור לפרחי מיאמי בלבד. איך הוא היה קשור בדיוק לפרחי מיאמי? אני לא יודע. אף אחד לא ידע. לא היה צריך פעם להראות תעודה. היה מספיק להודיע שאתה בא לבדוק ילדים וההורים היו שולחים אותם לבד אליך לחדר סגור באמצע היום בלי השגחה. מה זה היה בכלל פרחי מיאמי? זה לא שמישהו האזין לזה בבית. זה היה אמריקה. אולי איזה קרש, או הזדמנות ליציאה לאן שהוא. סוג של סובלימציה של תרבות בעולם הדתי שחיינו בו. זיכרון עלוב של עולם מורכב ויפה במציאות מנוונת ובינונית. או אולי שאריות מהעולם החרדי ציוני הישן שנדבקו לדפנות של קרית אתא כמו צ׳ולנט ביום שני. אבל היתה לו לחנן טויוטה פריוס, את זה אני זוכר. אני זוכר כי קראו לה חללית. רכב גדול, ואן. הרבה זכוכית. נכנסנו אז כנראה לחדר שליד בית הכנסת ולא לבית הכנסת עצמו, וישבנו שם. וכל אחד היה צריך לשיר איזה תו. חנן האיש שבא לבחון אותנו בקרית אתא לפרחי מיאמי היה שמן, כמו כל האנשים שהכרנו. אבל האוטו שלו אמר: כסף. טויוטה חדשה. ענקית. זה היה קצר. ישבנו בחצי עיגול, וכל אחד היה צריך לשיר תו אחד. כולם נשאו עיניהם אל קאופמן שהיה סוג של דוד דאור. אולי בעיני עצמו. אבל היתה לו איזה יכולת ווקאלית. הוא גם היה חסר בושה, לשיר בצורה כזאת. וגדול מאיתנו באיזה שנתיים לפחות. וכשזה הגיע אליו קאופמן שר את התו שלו ואז חנן נאנח והיטה את הראש אל אחד מאיתנו ואמר לעצמו בשקט: הקול מתחלף. בחזרה דרך שדירות הציונות עלינו אני ועוד אחד שאולי היה אוהד טרם, אבל זה קצת פחות מתקבל על הדעת. הריח החריף של הפיקוסים השחורים היה כבד. אולי היה זה באזור סוכות. סיפור של סתיו. אולי היה חופש מבית ספר. למה לא היו אז הרבה אנשים ברחוב? למה היה לכולנו זמן. למה היה ריק? כנראה כי זה היה בשעה מוקדמת יחסית. אחרת היינו מתנגשים בזמן מנחה וערבית. על כל פנים עלינו למעלה לכיוון הבית, והאירוע המוזר הקצר הזה נגמר. לא נראה לי שממש רציתי להיות זמר חסידי, זה כבר נראה לי הגזמה. אבל תמיד אהבתי להיות עם אנשים. בעליה מישהו אמר שהוא מכיר איזה ילד שהוא זמר כמה שנים ויש לו הרבה מעריצות. אני לא מצליח לזכור מי זה היה. אני חושב שהוא היה חרדי במידה מסויימת והצטרף אלינו מול הבית של הוכמיץ, אבל למה שיידבק אלינו ילד חרדי? אף אחד לא התקבל לפרחי מיאמי.