חוף זהב

פעם אחת במנאלי יצאתי מהחנות של החייטים והתיישבתי בצד הדרך. ׳אתה אומר להם סיים סיים והם עושים לך בדיוק את מה שאתה מביא להם׳. חצה את הכביש פיל ענק. אפור, לאט. סיימתי את הפלאפל ועברתי לצד השני. נכנסתי לדשא. מולי עמד הבית הגדול, אמורים לשכב בקומה התחתונה אלה שלקחו יותר מדי סמים ולא עמדו בזה. העולם היה רטוב. סביבות הבית היו מלאות נערות, נשים. באחת הפינות שכבה מדורה גוססת. התכופפתי מתחת לשיח מאוד בריא. טיפסתי במדרגות בלי מעקה. בחדר הגדול הקרינו סרט. שאלתי, מה רואים? שיחקתי שבץ נא עם הזוג המבוגר. אליטה ירושלמית. חברה שלי ישבה לידי או שבכלל לא היתה שם. אולי היא היתה בחלון אוטובוס בדרך לארץ. על המרפסת היה שבץ נא. רציתי שיאשרו לי את המילה ׳ומשוררי׳. ולא אישרו לי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה